"תן לי הנפש והרכש קח לך"

"תן לי הנפש והרכש קח לך"

"ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך" (יד,כא).

מדוע מלך סדום קרא לאנשים "נפש" ולא קרא להם אנשים או עם?

תשובה ראשונה – על פי דברי הרמב"ן. הרמב"ן למד מפשט הפסוקים, שבתחילה מלך סדום לא ביקש מאברהם כלום, ורק לאחר שראה שאברהם נתן מעשר למלכי צדק, ביקש ממנו את הנפש. והמשיך הרמב"ן והסביר: "ולא בקש מלך סדום ממנו דבר, אבל כאשר ראה נדיבת לבו וצדקתו שנתן המעשר, אז בקש גם הוא הנפש בדרך צדקה..." (יד,כ).

לפי

דבריו של הרמב"ן ניתן להסביר, שמלך סדום חשש שאם יבקש מאברהם להחזיר לו רק את האנשים, אברהם יפרש זו כויתור מצדו של מלך סדום על כל רכושו ואפילו על הבהמות והחיות, לכן דיבר מלך סדום בלשון "נפש", שהיא כוללת את בעלי החיים ביחד עם בני האדם, מתוך כוונה שאברהם יתן לו בנוסף לאנשים גם את הבהמות וכל בעלי נפש חיה.

אמנם מלך סדום פחד לבקש באופן ישיר את הבהמות מאברהם מחשש שמא בקשה זו תכעיס את אברהם, ואפילו את האנשים הוא לא יקבל, אלא רק קיווה שאברהם הנדיב יבין את כוונתו הרמוזה וימלא את בקשתו.

תשובה שניה - מלך סדום מזכיר בדבריו אלו שני דברים: את הרכוש ואת העם, ומכיון שיחסו אל עמו היה כאל סוג של רכוש [עיין במאמר הקודם], כל ההבדל בין הרכוש של הכסף והזהב לבין הרכוש של האנשים הוא, שלהם יש נפש ולהם אין נפש, ולכן כאשר הוא מזכיר את שניהם בסמיכות הוא קורא לעמו "נפש", דהיינו רכוש עם נפש, "תן לי הנפש והרכש קח לך".